מים מתחת לגשר
כששואלים
אותי "כמה זמן עבר מאז?", אני עונה: "עשר שנים".
ואז
יש שתיקה או הנהון או מנד ראש לא מחייב ואיזו אנחה וטפיחה של השכם. הכל בניסיון
חיוור להרכיב אמפטיה שהוזמנה בעלי אקספרס.
ובראש
אני חושב: עשר שנים, תשעה חודשים, שמונה ימים ושבע שעות.
אבל מי סופר?
שרירותיות
חגיגת העשור
בעיצומה. בלונים פורחים, יונים מופרחות, תותחים פורחים ולי יש פריחה.
לא כי אני לא
חלק מהחגיגה, אני כן, אבל הגירוד הזה לא מפסיק להטריד אותי – השרירותיות הזאת
בבחירת הבסיס העשרוני, שלא מפריעה לאף אחד אחר.
------
ינואר 26
בסדנא: עשר שנים
לכבוד חגיגות העשור לסדנא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה