כאלה יש המון.
כמו שק גרעינים בלוי ומחורר.
לחישות אהבה, דברי כיבושין, נאומי זעם, סודות נפש, כולם מעורבבים בשק. חלקם מחכים להיאמר, חלקם כבר אינם חשובים, לחלקם הנמענים כבר אינם.
עם הזמן, הדברים שלא אמרתי,
נבלעים, מתפזרים, נאלמים ונעלמים. נותרות רק קליפות ריקות שעפות ברוח השכחה.
אבל מתחת לשק, אם מישהו יעז לחפור עמוק באדמה, יש תיבה נעולה. ובתוכה, אבני טוּנְגְּסְטֶן של כל הדברים שלא אומר לעולם.
------
ספטמבר 25
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה