גדר בטון בגובה
עשרים מטר ורוחב של חמישה מטרים, נמתחת מאופק לאופק. אני עוזר לאנשים עם מוטות
הקפיצה שלהם להתאמן לפני הדילוג. ברור לי, וכך אני גם אומר להם, שהחומה גבוהה
ביותר ואף רחבה מאד. ולכן חשוב לרוץ מהר ולדחוף חזק כדי לתפוס תנופה מספיקה. כשהם
מדלגים מעל החומה, גם אני מצטרף לשאגות השמחה שלהם.
אני עצמי מעולם
לא קפצתי. אין לי מושג איך זה מרגיש.
הזמן ונסיבות
החיים דוחקים אותי קדימה. היא נותנת לי מוט ומבטיחה שלא תעזוב אותי עד שאדלג
בהצלחה. אני מעריך את הכוונה הטובה ומטשטש את אי הדיוק. הלוואי שרק בגלל זה היה
מדובר בטענה שקרית. כפות ידי מזיעות. אני מכניס אותן לקערת אבקת הגיר ומוציא ממנה
אבן גיר קטנה. איתה אני מצייר דלת בתחתית החומה.
------
אוקטובר 25
בסדנא: לבחור אחד מהנושאים הבאים ולכתוב אותו (בניגוד ללכתוב עליו): זה ארוטי, זה פחד, זה שעמום, זה שגעון/טירוף, זה שחרור
כאן מופיעה גרסה משופצת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה