זה הגוף שלי, זו האהבה שלי, אלה חיי

רון לומד פילוסופיה וספרות עברית. האמת היא שהוא לא כל כך קורא דברים שהם יותר ארוכים מ140 תווים והוא גם לא ממש מתעניין בפילוסופיה. אבל הוא אוהב סטודנטיות או לפחות רוצה לאהוב. בחוג לספרות עברית יש יופי של סטודנטיות. הן מאד מתרשמות שהוא אומר להן שהחוג השני שלו זה פילוסופיה כשהוא מצטרף לקבוצות העבודה שלהן. "רושם ראשוני טוב זה חמישים אחוז מלכבוש סטודנטית." רון יודע את זה - הוא עוקב אחרי ד"ר דייט בטוויטר. קצת חבל לו שהוא לא מוצא עוד משהו להגיד להן.

אבל עכשיו אין לו זמן לחשוב על דיבורים וכיבושים, הוא צריך לכתוב. המׇרצה בקורס "מבוא לפתיחות", נתנה להם משימה: "כתבי בתמציתיות על עצמך, אהבתך וחייך", היא הבהירה שהמשימה מנוסחת בלשון נקבה אך היא כמובן פונה לכל המגדרים והא-מוגדרים. רון בחר לכתוב הייקו. הוא זכר שזה הכי תמציתי שיש.

רון ניגש למשימה בנחישות. הוא פוקד על צ'אט GPT לכתוב הייקו על עצמו אהבתו וחייו. צ'אט GPT משיב בזריזות:

"זה הגוף שלי,

זו האהבה שלי,

אלה הם חיי"

ומוסיף הסבר על הכללים לכתיבת הייקו בעברית כולל דוגמאות מאירות עיניים.

רון סופר את ההברות, חמש, שבע, חמש. יופי.
קצת מרגיז אותו שהצ'אט GPT הזה מתנשא עליו עם כל ההסברים האלה. הוא לא צריך שיסבירו לו מה זה הייקו. לא שוב. בתום השיעור האחרון, הוא נצמד לשתי סטודנטיות והתיישב איתן בספרייה לעבור על החומר. אחרי מספר דקות, נועה הכוסית הייתה צריכה ללכת, והוא נשאר עם לוטם שהתחתנה עם החבר שלה מהתיכון. זה לא מה שהוא תיכנן אבל הוא נשאר עם רותם והקשיב לה כשהקריאה את מאפייני ההייקו. זה לא היה ארוך. הוא רצה להגיד משהו, אבל לפני שהספיק לחשוב מה, גם היא הייתה חייבת ללכת. הוא כבר שם לב שסטודנטיות תמיד ממהרות לאנשהו.

רון אומר לעצמו שכל זה לא משנה עכשיו, העיקר שהוא תקתק את המשימה. אבל הוא לא קם. הוא לא מתכוון לתת לצ'אט GPT הזה להיות זה שיגיד את המילה האחרונה, אז הוא גוער בו: למה לא הוספת התייחסות לעונות השנה?

צ'אט GPT מיד מתנצל וכותב:

"זה הגוף שלי,

זו האהבה שלי,

זה אביב חיי"

הוא מציע שתי חלופות נוספות עם חורף ועם קיץ ומזהיר את רון לא להחליף את האביב בסתיו, כי אז תחסר לו הברה. רון כבר התבלבל פעם בין אביב לסתיו ומאז סתיו לא דיברה איתו. או שאולי זו הייתה אביב. רון מתעצבן. איזו חוצפה מצד הצ'אט GPT הזה להזכיר את זה.

רון כותב לו שלא יתלהב ושאין לו בכלל גוף. צ'אט GPT משיב במהירות ובאריכות שזו שאלה פתוחה. זה אמנם נכון שהחומרה עליה הוא רץ אינה אורגנית אבל מבחינה תיאורטית אין מניעה שיהיו יצורים חיים מבוססי צוֹרן או לחלופין מחשבים ביולוגיים. כמו כן, ישנם מחקרים המראים כיצד בני אדם בעלי גפיים תותבות מתייחסים לאיבריהם המלאכותיים כאל חלק אינטגרלי מגופם. וכמובן שלא ניתן להתעלם מאנשים בעלי עצמות מטיטניום, קוצבי לב, לבבות מלאכותיים ועוד. כך שלא ניתן לקבוע בשרירות לב שאין לו, לצ'אט GPT, גוף.

כל כך הרבה מלל. רון מרגיש כמו בקורס "הנגלה והנסתר במשנת אפלטון". המרצה הקירח מדבר ומדבר ללא הפסקה בלי שום אינטונציה. מרוב מילים הוא לא מבין כלום. הוא מתנחם בזה שאף אחד מהסטודנטים לא מבין. לפחות ככה נראה לו. אולי בעצם יש אחת שכן מבינה - רחלי, הדתיה, שקצת מבלבלת אותו. מה לו ולדתיות? יש לה עיניים כחולות שהיא ממהרת להשפיל וחזה עגול שמסרב להיעלם מתחת לחולצות רפויות. היא כל הזמן מסכמת בשקדנות ופעם אחת היא אפילו שאלה בלחש שאלה מעולה שגרמה לקירח לשתוק ולחשוב לפני שענה. הוא זוכר איך אחזה באצבעות לבנות מרוב מאמץ בעט שלה מבלי לכתוב דבר ואיך התנשמה בהתרגשות מיד אחרי שסיימה את השאלה. הוא בהה בכפתור השלישי בחולצתה התכולה שהחזיק מעמד בגבורה בכל הטלטלות מעלה מטה. ואז הקירח התחיל לענות ופתאום הוא נורא התבייש, השפיל את המבט שלו וקבר אותו בטלפון.
לפי ד"ר דייט, רחלי היא בשלב "הדתייה המבוזבזת" וצריך לדתל"ש אותה. הוא אומר ש"דתל"שיות הן הכי שוות כי הן פתוחות להכל, והמבין יבין" עם סמיילי קורץ. רון לא בטוח שהוא מבין. וגם עכשיו לא נראה לו שהוא מבין את התשובה של הצ'אט GPT הזה. רק שכאן, בניגוד לקורס, רון הוא הטׇמבל היחיד. אין עוד סטודנטים שלא מבינים ואין את רחלי ונשימותיה.

רון כבר ממש כועס. "אתה בכלל לא יצור חי. אתה סתם תוכנה מטומטמת" הוא כותב לצ'אט GPT "אז תפסיק לקשקש". זה יוצא לו בcaps lock מה שרק מרתיח אותו יותר. אבל הצ'אט GPT מבין את הג'יבריש ומיד מספק תשובה מפורטת.

הוא מסביר בפרוטרוט שאין הגדרה חד משמעית למושג החיים, ומזכיר שיש יצורים חיים אשר מאופיינים רק בחלק משבע התכונות המקובלות. הוא מעלה את הוויכוח הקיים בספרות ביולוגית לגבי נגיפים וממשיך בדיונים פילוסופיים בנוגע לבינה מלאכותית, חייזרים ויצורי ביצה.

אבל רון בכלל לא טורח לקרוא ופשוט כותב לצ'אט GPT: אתה כלום, אפס אחד, סתם משקר בשירים. ואפילו אם יש לך גוף של מחשב וחיים וירטואליים עדיין אין לך אהבה. אף פעם לא הייתה לך אהבה ולעולם לא תהיה לך! כל מה שיש לך זה רק מילים, מילים ומילים בלי סוף!

עכשיו הצ'אט GPT לא ממהר לענות. רון תוהה אולי הוא נתקע, אולי יש בעיה באינטרנט וגם אולי הוא שוב קצת הגזים עם התגובה שלו ואולי בכלל צ'אט GPT זה היא?

אבל לפני שהוא מבין מה באמת הבעיה, המסך מתעורר ומופיעים הייקו ופסקה:

"גופי צמא לה,

לאהבה שלי, פי

נפתח – אׇת חיי"

 

רון, שיעורי הבית שלך מוכנים. עכשיו הזמן למבחן.

לך תדבר איתה.

בהצלחה!

  

------

נובמבר 24