טוב,
תודה שבאתם. אני מבקש מכולם לשבת, אני אשמח להתחיל.
יש
פה אנשים שאמרו שהם קצרים בזמן. זאת כבר לא באמת בעיה כמו שתבינו בסוף הפרזנטציה,
אבל מכיוון שאני סולד מבזבוז זמן, אני אשתדל אקצר.
בגדול,
אני מתכוון לתאר בתמצות את השתלשלות האירועים שהביאו את הפרויקט למצבו הנוכחי וכמובן
אשאיר זמן קצוב לשאלות.
נתחיל
עם מה שברור לכולם. מדובר בפלא, נס, תופעה על טבעית, מעשה אלוהי, כישוף. שכל אחד
יבחר את התיאור שמתאים למטאפיזיקה המועדפת עליו, אני לא מתכוון להיכנס לזה כאן.
אני רק אגיד שאין לי מושג איך זה קורה, אבל עובדה שזה קורה. גם אני לא הייתי מאמין
אם מישהו היה מספר לי דבר כזה, אבל אני באמת מסוגל לקחת מאנשים זמן לא משומש ולתת
אותו לאחרים.
כפי
שחלק מכם כבר יודע, אני עושה את זה באמצעות הבקבוק המוזר הזה שמונח כאן על
הפודיום. נכון שהוא לא גדול, אבל כרגע הוא מכיל בערך שבועיים וחצי של זמן. מה
שנראה לכם אולי כמו גרגרי חול, הם למעשה רגעים ותקופות של זמן שאספתי מחברים
ומעצמי.
הבקבוק
הזה, למי שלא מזהה, הוא בקבוק קליין. אני יצרתי אותו בטעות במדפסת התלת-ממד הביתית
שלי לפני שבוע כשניסיתי להדפיס אגרטל ליום הנישואין של אשתי ושלי.
כן?
האדון בשורה הראשונה, מה השאלה שלך? מה זה בקבוק קליין? - זה כמו טבעת מביוס תלת
ממדית. אתה לא יודע מה זה טבעת מביוס? אז תבדוק
בוויקיפדיה. חברים, אני מצטער אבל אני לא יכול להסביר כל מושג שאני משתמש בו ואני
ממש לא רוצה לבזבז את הזמן של מי שכן מכיר את המושגים. בואו נתקדם, טוב?
איפה
הייתי? כן, באגרטל שהשתבש. בקיצור, ראיתי שהאגרטל יצא מוזר, אבל מתוך תסכול, החלטתי
בכל זאת למלא אותו במים. מה שקרה היה פשוט מטורף. המים נשארו בתוך או בחוץ של הלא-אגרטל
הזה, קצת קשה לומר כשמדובר בבקבוק קליין, אבל בכל אופן הם לא עמדו אלא הם זרמו ללא
הפסקה. תדמיינו את המים במפל בציור של אשר, משהו כזה. מיותר לציין שאני הייתי בשוק.
באותו
הרגע, אני עוד לא ידעתי, שזה לא מה שהופך את הבקבוק הזה לכל כך מיוחד. באותו הרגע אני
פשוט ממש רציתי שאשתי או אחד מהחברים שלי או אפילו סתם עובר אורח יהיה שם איתי
ויראה את מה שאני רואה. אבל אני הייתי לבד. הרגע המדהים הזה חלף בלי שיכולתי לחלוק
אותו עם אף אחד. הסתכלתי שוב בבקבוק והמים נעלמו. במקומם היה, מה שחשבתי אז לגרגר
חול שהמשיך לזרום כמו המים. עכשיו אני יודע שהגרגר הזה היה הרגע של הגילוי שלא
חלקתי עם איש אבל כשזה קרה, אני עדיין לא הבנתי את זה.
בזמן
ששקשקתי את הבקבוק ביד אחת, ביד השנייה טלפנתי למיקי, שהוא החבר הכי טוב שלי,
ואמרתי לו שהוא חייב לבוא וניתקתי. מיקי הגיע תוך עשר דקות, שלי הרגישו כמו תשעה
חודשים. הייתה לי תחושה שאחרי שהוא יבוא, שום דבר כבר לא יהיה כמו קודם. פתחתי לו
את הדלת ומיד ראיתי שמשהו לא בסדר. הכנתי לו את השחור שהוא אוהב ושאלתי אותו מה
העניין והוא סיפר לי על עוד דייט כושל הפעם עם הייטקיסטית שרק רוצה לעשות כסף.
פתאום הוא נשבר והתחיל לבכות בשקט ומתוך הדמעות אמר לי שכבר אין לו כוח לכל
הבדידות הזאת. ואז הוא שאל אותי אם אני זוכר שהוא היה בסטנפורד בתוכנית של החילופי
סטודנטים. בלי לחכות לתשובה הוא סיפר לי שלמרות שהיה לו ממש כיף ושונה ומיוחד,
בתכל'ס, הוא היה נורא לבד. "אפילו כשנסעתי לרוד טריפ עם הגר, זוכר את הגר?
הסטודנטית לביולוגיה שפגשתי שם. היא חזרה לסטאנפורד, כי היה לה מבחן ואני נסעתי
לגראנד קניון וראיתי את הוואדי הכי גדול בעולם. עמדתי שם שעה ונדהמתי אבל לא היה
למי להגיד כמה הגודל הזה מטורף. מרוב באסה פשוט נסעתי משם כמעט שתים עשרה שעות דוּך
לסטאנפורד. נראה לי שעד היום לא סיפרתי לך את זה." הוא תפס את עצמו והתעשת.
"טוב, מה שהיה היה, אי אפשר להחזיר את הזמן. תגיד מה רצית להראות לי?"
הסתכלתי
בבקבוק הקליין וראיתי שהוא התמלא בעוד גרגרים, בערך שעה של זמן. אבל לפני שיכולתי
להסביר למיקי. הוא הסתכל בשעון וקילל שהוא יותר משעה איחור לעבודה. פתאום ברגע
קטנטן הבנתי הכול. הכנסתי את היד לתוך (או לחוץ) הבקבוק ונתתי לגרגרים לזרום לי
בין האצבעות הרגשתי איך אני מתמלא בזמן. הנחתי את היד על הכתף של מיקי ואמרתי לו
בטון שליו: "אל תדאג, אתה תגיע בזמן. תסתכל שוב בשעון". מיקי הסתכל
בפלאפון שלו ואמר "איזה קטע. הייתי בטוח שכבר עשר אבל עכשיו רק רבע
לתשע.". אמרתי לו שכדאי שיצא לדרך. נפרדנו בחיבוק ואני ראיתי שהבקבוק התרוקן
לחלוטין מלבד גרגרון פצפון שהמשיך לזרום ללא הפסקה.
חברים,
בשבוע שחלף מאז יצירת האגרטל, אספתי סיפורים שלי ושל חברים על כל מיני רגעים כאלה
שלא היה לנו עם מי לחלוק ושמרתי אותם כאן בבקבוק. חלק מהזמן נתתי למי שהיה זקוק לו
כדי שהם יספיקו את הדברים שהם חשבו שהם לא יוכלו להספיק.
עכשיו
הגיע השלב הבא בפרויקט וכאן אני זקוק לעזרתכם. אני רוצה להתרחב. לגייס אנשים
שיעזרו לי עם תהליך איסוף הסיפורים. ככה אני אוכל להגיע להרבה יותר אנשים ולאגור
הרבה יותר זמן. ובמקביל, לאסוף בקשות ממי שבאמת זקוק לזמן נוסף ולתת לו את הזמן
הזה.
פרויקט
כזה דורש זמן וכסף. אבל אני מבקש מכם רק את השני.
זהו.
יש שאלות?
------
פברואר 25
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה