תובנות מאוחרות בנוגע למדבר

כשהבין שלא,

איש כבר לא

נזקק

לו

יותר

הוא נזרק

לו

על איזה חוף

או,

ליתר דיוק,

בסלון דירתו

וחשב על צינורות

גינה

או אחרים

בקוטר של אגזוז

מכוניתו

או קצת פחות

ועל הרבה איזולירבנד חבלה

וגם על צנצנת מלאה בכדורי שינה

ועל כמה זה מעייף

(כל ההכנה...)

הפלאפון הסתכל עליו

מוזר

ובאדישות הראה

שלמרות שדבר

לא השתנה

הזמן לא עצר

(ואין אף שיחה שלא נענתה)

אז הוא כיבה אותו

בלחיצה ארוכה

ומישש אחר הכפתור שלו

בתקווה

שנגמרה חיש מהר

בחוסר הנאה.

נטישת הדמיון

התעצמה

ופתאום חשב

שאם מה שנותר

זו רק ההשראה

הזאת

אז באמת

זה כבר מיותר,

ושהגיע העת

להניח את העט

להסתפק באתמול

ופשוט

לחדול

ל


------

נכתב במקור ב04.12

חשיפה! #2

"המלך הוא עירום!" צווח באקסטזה הילד ולקול צקצוקי ההמון הצביע באצבע צרדה על מלך הנודיסטים.

------

שמות אפשריים נוספים:
"האמת העירומה"
"בגדי המלך החדשים - עכשיו ב100% הנחה!"
ואם לציין את המובן מאליו אז גם: "mention the obvious"
"שׂם זין"
ועוד...(?)

אבל מה אני קופירייטר?

------

נכתב במקור ב07.12 ומאז החליף שמות כמו גרביים אחרי הגשם.

איכס.

סיכום ביניים

בית

-קפה

שותים

שוטים שותים

שוטים

אוכלים

לפעמים עובדים

ופתאום, אתה קולט

את החיים

חולפים

כמו טיל

ואתה לא יודע מה לעשות

לצאת,

לרוץ,

לרדוף אחריהם,

להשיג אותם,

לאחוז בחזקה

ולצעוק:

"מה זה צריך להיות? אה?"

אבל בדיוק אז המלצרית מגיעה

ושואלת

אם הכול בסדר

ואם תרצה משהו

ואלו שתי שאלות מצוינות

ואין לך מושג מה לענות

אז אתה בוהה בחלון

ומנסה להבין לאן החיים פנו

בזמן שלא הסתכלת

אבל כלום, נאדה.

אין זכר לחיים

רק זיכרון

ובינתיים, כולם תולים בך מבטים מצפים

המלצרית,

זו שאיתך

הבבואה

ההורים

החברים

אפילו מבלי להיות שם

(בשבילך)

אולי זה כי אתה לא מדבר

ואולי זה כי אתה מדבר

לך תדע

עוד מבט אחרון אל עבר העתיד

בלי תקווה

אמיתית

הכול ריק,

שומם.

דומם

אתה

לא מאלה שהופכים שולחנות

אז אתה אומר למלצרית שתשמח לכוס מים

- חיים -

וכמו כולם, היא הולכת

כאילו שאתה לא מדמם

ופתאום אתה לא בטוח אם כבר שילמת את החשבון

או

שעוד תשלם.

------

נכתב במקור בנוסח שדומה לזה הסופי(?) ב03.12

 

חשיפה

לשמע הדממה הפתאומית, כלב השמירה של הדמוקרטיה הפסיק ללקק את אשכיו והביט ברקיע המכתים.

"כבר מאוחר מדי לחקור את האיכר ואת היעלמות המגיהּ הלשוני" חשב לעצמו, וחזר לבלבל ביצים

מוכרות.

------
 

במקור הפרגמנט לעיל הסתיים בשורה הבאה: "באופן לא מטפורי, השמש שקעה בפעם האחרונה."
שאולי ראויה להיות חלק מיצירה אחרת.
 

------

נכתב במקור ב07.12

טרנסילבניה

ירח חודרני מאיר אותנו

מבעד לחרכי הלילה

חמוקיה חומקים לי,

חיוכה נגוז

רק גופה נשאר

כמו חתול צ'שר הפוך.

קר מתחת לפוך

בחדר

התנור לוהט,

ההסקה מרכזית

והמפזר

דבר לא עוזר

קפוא בגיהינום

כמו מערכת יחסים

בחלוף הזמן.

חיוך אחד נמוג

השני מאובן

ואולי זה רק הדם

שיָבש

והותיר סימן

ליפסטיק-מעשה-צוואר-אדם

חיוכו הלעגני של הירח נעלם

וכעת,   

עלטה

מחשבות של שתיקה

הזמן אז"ל

ורק גופה

נשאר

            ה

כאות

בודד

ת

לצימאון

לאהבה             ?

ל...

בעצם,

לשום

כלו        ם

שגרה.


------
ואיכשהו יצא שגם ה"אור זרוע לצדיק" השתלב.
לא בכוונה.

------
נכתב במקור ב12.11 אבל קיבל חיים(?) חדשים במהלך החצי הראשון של 2012.
 

שי מעודד

מעודדת

מעודד

"Shay", היא אומרת

"don’t be", אני עונה

[חיוכים]

היא לא

(למרות שהיא כאילו כן)

היא ממש לא.

נעלי ספורט קטנות ולבנות

נחלצות ונבעטות            הצידה

ואחריהן

חצאית קצרצרה

שמתעופפת אל התקרה

ונוחתת איפהשהוא

ולרגע, נגלית לפני גרב קטנטנה מעוטרת בפונפון אדום באזור הקרסול

אך היא שבה להיעלם מתחת לקו האופק של המיטה.

בתנועת קסם נוספת

גם החולצה כבר נעלמת

וזוג פונפוני ענק מטופשים אך מחרמנים במפתיע, נעים לכיווני.

היא מטפסת על המיטה

נעזרת ביד אחת, חושפת לרגע שד ורדרד, חמקמק וחמדמד (חמקמד?)

ומבעד לפונפונים ולתלתלי החמצון,

אני מבחין בחוטיני שחור שנבלע בין גבעות צחורות

ושוב בחזיון הגרב הלבנבנה ובמיני-פונפון שלה.

פונפונים מצחיקים אותי

ואני אותה

וטוב לי.

עודד תמיד ידע בדיוק מה ירומם

את

רוחי(?)

שרוע על הגב, אני לא נרדם.

מרגיש זרות

אני מתהפך על הצד

מתחת לאדן חלון המלון

אני מבחין בכדורון לֶבד אדום

פונפונון

תלוש,

זנוח.

נשכח.

כבר חמש עשרה שנה שלא ראיתי את עודד,

מאז אותו הרגע כשנבלע בין הגבעות.

הוא לנצח ח"י.

ואני לנצח...?

ממולל כדור לבד בין האצבעות

כבר שנים שמנסה להחליף את הזיכרונות

בחדשים

ולהירדם.

ללא הצלחה.

------

ללא קשר לא אסוציאטיבי (א-אסוציטיבי?) לשי דורון.

------

נכתב במקור ב02.11

איבוד תרגום (לדעת) (או "אבודים בטוקיו"?)

צפרדע אחת

זינקה אל הייקו עברי

ונאלמה לה.

------

 

ובאנגלית:

Lost in translation

A single frog leaped

into a Hebrew haiku

and silently gone.

(and vice versa)

------

נכתב כחלק מתרגיל כתיבה שהוראתו היתה לפתוח במילים "צפרדע אחת". באופן טבעי(?) זה הקפיץ לי הייקו.

------

נכתב במקור ב4.12