יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

תובנות מאוחרות בנוגע למדבר



כשהבין שלא,
איש כבר לא
נזקק
לו
יותר
הוא נזרק
לו
על איזה חוף
או,
ליתר דיוק,
בסלון דירתו
וחשב על צינורות
גינה
או אחרים
בקוטר של אגזוז
מכוניתו
או קצת פחות
ועל הרבה איזולירבנד חבלה
וגם על צנצנת מלאה בכדורי שינה
ועל כמה זה מעייף
(כל ההכנה...)

הפלאפון הסתכל עליו
מוזר
ובאדישות הראה
שלמרות שדבר
לא השתנה
הזמן לא עצר
(ואין אף שיחה שלא נענתה)
אז הוא כיבה אותו
בלחיצה ארוכה
ומישש אחר הכפתור שלו
בתקווה
שנגמרה חיש מהר
בחוסר הנאה.
נטישת הדמיון
התעצמה
ופתאום חשב
שאם מה שנותר
זו רק ההשראה
הזאת
אז באמת
זה כבר מיותר,
ושהגיע העת
להניח את העט
להסתפק באתמול
ופשוט
לחדול
ל


------

נכתב במקור ב04.12

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה