מזל

          מזל,
אני רוצה לעשות אותך מאושרת,
יותר(?) מזה,
אני רוצה לעשות אותך.

אני רוצה לעשות אותך מאושרת
יצוקה,
אני רוצה לעשות אותך מועשרת, מתוקה,
מוצקה
שלי,
אני רוצה לעסות
אותך,
ללוש,
(אני רוצה) לאפות אותך.
אני מבטיח למלא אותך
בהבטחות.

רוצה אותך, גם יפיפייה וגם אפוי-פויה,
עם חוכמה פנימית, עטופה
ביופי
פנימי.
מטורפת
(טרופה) לשעבר,
בוערת מחום גוף,
כמהה למגע שפתי.
אני רוצה לאכול אותך,
כמו עוגייה,
           מזל.

ואז, לשבור אותך,
לחדור לתוכך
ואת,
מרוסקת,
מפירורי הוויתך, תבטיחי לי עולם ומלואך,
רק שאקח אותך.
ואני לא אאמין לאף מילה.
אנטוש אותך,
זרוקה,
ריקה,        מבפנים.
ואלך,
בלי לתת חשבון לאף אחד.

כי אני, לא מאמין בגורל,
          מזל.
מכיר את החלאות האלה,
שכל היום יושבים וכותבים (פתקים),
הם מהסוג שדופקים וזורקים.
(אבל רק אחרי שטובלים ובוזקים.)

ועכשיו, שקט של ריכוז סיני עתיק.
צריך לשנן את המספרים,
ארבעים, שבע, שלושים.
שיהיה
         למזל.

------

נכתב בהשראת כתיבתה של שיר נוטמיין.
 
------
נכתב במקור ב 07.06