יום שישי, 21 בספטמבר 2012

א-אודה לחשיבות



סבתי
(שמעולם לא פגשתי)
כבר מאושרת
עד אין קץ.
הקבר
(שאף פעם לא יהיה לה)
מעוטר בקנקן
בעל יכולת הכלה.

ללא תלות במזג האויר
או בזמן
תמיד לפני שנה יַרד שלג
פתיתי מילים
משומשות
שמתערמות לתִלים
בתודעה
עד לסתימת פתחי האיוורור.

הזמן המיותר
שבין הלידה למוות
התמלא בתוויות
בשִיוּם קליפות שום,
בציפיות מתיבשות
            ברוח
גוועת
ובשכחה לא מספקת.


------
לא כל שלושה בתים הם אוֹדָה והא-אודה הזאת היא כנראה הכי קרוב שאגיע (2 במרחק לוינשטיין!, 1 לא כולל המקף.)

------
נכתב במקור ב8.12
 
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה