יום שישי, 14 בדצמבר 2012

נוסטלגיה מתוקה ודביקה



עלמה
עירומה
מניירות כסף מגוננים,
מופשטת
מעטיפות בצבעי דגלים,
כארץ שגם האטלס לא ידעהּ,
חרבה בתולית
שיד ולשון אדם טרם נגעו בה.
את ממתינה
לפעם הראשונה
(והאחרונה
כזכַר-אלמנה-
שחורה)
לגירוי הבלוטות
להפרשת הנוזלים
שתרטיב
אותך
ותגשים
אותך
ותתן טעם לחיים.

ואני
במו פי,
מבטיח לך בחזרה,
עתידות מופלאות
וקיום בבועה
של מתיקות ורודה.
ממך זה ידרוש גמישות
וממני אורך רוח והתמדה.
אם תעני לי,
זה יהיה נפלא
מבינתי
(באמת!)
ניסי ומדהים,
אחרת, המציאות פשוט תתפוצץ לי בפנים
כמו בזוקה ישנה
שנתגלתה אחרי שנים.

------
נכתב במקור ב9.12 אך המשיך להילעס באמצעות שיני בינה עד לקבלת המרקם העלילתי לעיל.
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה